Les Conversations de Rabbi Nah’man 1§

“כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה’ וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹקִים” (תְּהִלִּים קל”ה). דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אָמַר “כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי”, “אֲנִי יָדַעְתִּי” דַּיְקָא, כִּי גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ. וַאֲפִלּוּ לְעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר מִיּוֹם לְיוֹם, לְפִי מַה שֶּׁמַּזְרִיחַ לוֹ וּמִתְנוֹצֵץ לוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, אֵינוֹ יָכוֹל לְסַפֵּר לְעַצְמוֹ לְיוֹם שֵׁנִי הַזְּרִיחָה וְהַהִתְנוֹצְצוּת שֶׁל גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁהָיָה לוֹ אֶתְמוֹל, וְעַל-כֵּן אָמַר: “כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי”, “אֲנִי יָדַעְתִּי” דַּיְקָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר כְּלָל. וְאָמַר שֶׁמַּה שֶּׁכָּתוּב אַחֲרָיו: “כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ ה’ עָשָׂה בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ” וְכוּ’ הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי וְרָחוֹק לְגַמְרֵי מִשֶּׁבַח “כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי”, כִּי כַוָּנָתוֹ בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים “כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי” אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר כְּלָל, וְהוּא גָּבֹהַּ מְאֹד מְאֹד גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לַפֶּה לְסַפֵּר, רַק “אֲנִי יָדַעְתִּי” דַּיְקָא כַּנַּ”ל. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר: (חֵלֶק א’ דַּף קג:): “נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ – כָּל חַד לְפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ”, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן סִימָן ע”ב):